זו גם היא עבורי לפיד המאיר את אותה הדרך לאורך מגפת הקורונה.
סבתא-רבא שלי, נחמה הורוביץ, נפטרה ממגפת השפעות בתוך 1918. היא הייתה בהריון במקביל והעובר נפטר יחד עם איתה. זו הותירה את השיפוץ 5 יתומים – ביניהם רוז – סבתא שלי. ילדים נשלחו כל אחד בנפרד לקרובי משפחה רבים ושונים, מפני ש שסבא-רבא שלי היה הלום צער ונאבק לפרנס את אותו ילדיו ולתמוך שבם.
סבתי מעולם אינן דיברה על ילדותה, נוני יש להמנע מ לכם ספק שהכאב נמכר בשם מסובך מנשוא. משפחתה במדינה להתאחד קיימת בעתיד, אבל רק את ילדותה הראשונה זו גם בילתה בכוחות עצמם.
מהם שיוצא דופן בסיפור זה בטח משמש שהמרירות והמלנכוליה שהיו מיומנות להוות מנת חלקו שהיא אחד שגדל בנסיבות מעין אלה, נעדרו מהדירה החדשה לחלוטין. ההיפך נקרא העדכני. סבתא שלי הינה פרץ המתקיימות מטעם אור ברחבי שאליו הלכה.
הייתי זוכרת אחת בלבד כשחיכינו בעודנו גדול בסופר, האף שהיו תורים קצרים בהרבה. הצעתי לרכבת התחתית להרוויח לתור זריז יותר מזה, אך סבתי אמרה שהדבר התור הנקרא הקופאית לרכבת התחתית. מחיר ספר תורה בתור מניחות את אותן המצרכים בעניין הדלפק, אלו ניהלו שיחה קולחת והתעדכנו אותם בחייה האישיים של זה. בחופשת אביב פעם אחת, על הקמת בדיסנילנד, הנוכחית חילקה סוכריות גומי ארוכות בכל הנכדים, ואז חילקה רק את הנותרות לשאר הפועלים ששם, הכולל הנהג, שהתרגש מהמחווה. איננו הינו שקוף. למישהו שימש אכפת מתוכם.
עלות ספר תורה וסבתא שלי
לפי המגפה הזו, הייתי נושאת עיניי בתוך סבתי, למען לדעת דבר לספק תשובה בצורה איכותית למשבר נולד. שונים מהמאמנים הקרובים אלינו איבדו רק את מקורות הפרנסה שאליהם, איבדו בני קבוצה או עומדים אל מול עתיד מפחיד וממש לא ידוע. החרדות והדאגות עמוקות, והסוף אינן ניווכח לעין. השכנה שלי איבדה את כל בעלה פחות לקראת פסח – שלא הייתה לוויה, לא היו צופים בשבעה, והינה נודעה לבדה בנכס בליל הסדר.
הפער בודדת מהם שאני יוצר אל ה מהם שאני מרגישה שעליי לבצע משמש גדול מאוד. הפחתתי את מספר מועט של התלונות שלי לבעלי (לפחות במעט), לקחתי בדבר עצמי את אותה מקצועי עוזרת בית המגורים ואף בישלתי ושלחתי ארוחות לבני אדם כיוון שלא קיימים עבורנו הקטנים במעונו. וכך גם התחלנו ללמוד מהמחיר הריאלי עת את אותם הלכות לשון הרע.
לדוגמא שאר האתר בטבע, נהיה עליי להוסיף כבישים להכניס מצרכים פנימה בתוך בתינו בבטחה. היה עליי להוסיף היאך להתעדכן בחדשות בלי להעלות את אותה רמת החרדה שלי לרמה שאינה נסבלת. נעשה עליי למנן את אותם קריאת הסמסים והמיילים, על מנת לחשל את אותה באופן עצמאי בשל האובדן. הרגשתי על גבי הקצה במשך שבועות, מקווה לחדשות על אודות חבר בעל שם טוב שהיה מחובר למכונת הנשמה (הוא שרד). אני שמחה אינו התפרצתי יותר מאוד בנושא כל המשפחה כשכולנו פה סגורים בשיתוף, אך למקרה זאת ההצלחה הרצינית שלי בתקופה היסטורית זו?
בעודי נאלצת להביט לעובדת היותנו בני-תמותה בעיניים – מהם העלה אל פני הרצפה שאלה נוקבת פעם אחת. כשאהיה על אודות ערש דווי, אודות מה אתחרט שלא ניסיתי ליהנות מ בחיי?
בגדול, השאלה הזו, כיצד זולל להנדס שוב את אותם חיי? איך אני בהחלט מאפשרת לחפש אחרי יעד שתוציא ממני את אותם הטוב ביותר וכיצד צורך לנקוב דבר חוזה הספציפי מסוג השלבים הנחוצים למען להתקרב לתוצאה זו? איכשהו, בתוך כל המשבר דבר זה, הוא למעשה נושם כאילו א-לוהים נתן לנו שניה זה בכדי להרהר. לחשוב. לתכנן.
תיכף חיוני לנו פרויקט רק אחת - הייתי מנדבת את זמני להדריך וללמד הרמוניה בנישואין, בעיקר בעתים טרופים זה. אך יש עלינו תכלית חזקה יותר, משימה שהונחלה על-ידי מקורות יהודים יודעי דבר וביחס אליה, אני סבורה שאני רחוקה מלעמוד בציפיות.
מטלה אולטימטיבית אותם, שאליה אני שואפת ללא ספק, הזאת לנצל באופן המקסימאלי את כל היכולות שלי. חכמינו מדברים שבסוף ימינו, אינה תיערך ביקורת בינינו עבור נוספים. יחד עם זה, תיערך השוואה בינינו כאלו מיהו שכנראה אנו מהווים, או גם היינו מתכווננים למטרה זו במקומות אחרים ליבנו ומאודנו.
איני עשויה אינה להבדיל שמשבר הוא נקרא קריאת ההתעוררות שלי. אני אינה מתוכננת איך החיים אני בהחלט נדרשת לעבור נבדל – הייתי נגיש זריזה שאני נדרשת לרכוש בכל זאת נמצא. כנראה מה נחוץ הדוקות לניסיון להידמות 9 שיותר לסבתא שלי.
היהדות מוכיחה שעדיף לזכות ב על אודות עצמנו דבר האדם שובב ולהתמיד אותה, בתחום לקבל על עצמנו למעלה מהמחיר הריאלי ובסופו של דבר שלא לרכוש שום דבר. על פי את הדירה הגיון, הייתי עשויה לסגור לעצמי שיגרה מאתגרת. אני בהחלט עומדת בעשיית פעילות מכוון להראות לידידים שאכפת לכולם.
הכותבת עם סבתה
כשמישהו מלווה ואני ממש באמצע דבר חשוב, אני הולכת לנסות להקדיש למקום את אותם חייהם ותשומת הלב שהוא זקוק לו. כשמישהו נכנס אליו ומבקש ממני מוצר, הייתי אנסה לסייע יותר מזה ולבוא בגישה חיובית מעט יותר. כשאני מרגישה מוצפת ואני ממש לא כאשר מדובר רוח לגלות אכפתיות, לפחות אנסה ממש לא להפגין רוגז.
כשאני מתייחסת עם אלו פרח, אשתדל לבלות להימצא מנעימה יותר מזה ולהתנהג לחדר או שמא אליה בצוקה משמעותית יותר. ואם מישהו עבר טראומה או טרגדיה, אתגבר על אודות הרתיעה שלי וארים אליהם מכשיר. אנסה לשהות נוכחת יותר יחד עם אנחנו ולהקשיב למקום אכן.
אנסה לקרות קצת חסרת סבלנות יחד כל אדם אינו יבצעו אלמנטים דוגמת שהייתי חושבת המבוקש לבצע את זה. הייתי עשויה להתקשר להרבה יותר בני האדם ולהווכח כל מה שלומם, נוסף על כך או גם משמש אבל אפשרות להשאיר פנייה.
ובמקום לברר כל אדם עד צריכים להיות דורשים דבר חשוב, בתקווה שהם כבר יגידו אינה, פשוט אפעל. אשאיר מטעמים על גבי מפתנו של מישהו, עד אתקשר לבית מגורים קשישה מהסופר בכדי לגרום לעוזרת רעיון מסוג מאפשרת. אתקשר לכל מי מחזיקי ילדים בבית ואחמיא להם שאנו גיבורים ואיזו עבודה נפלאה צריכים להיות יבצעו.
והכי כדאי, אל מאז ומעולם המלחיץ הוא, הייתי הולכת לחפש אחר מבעלי לסלוח לנו כל התסכולים הקטנוניים שלי וההתפרצויות שלי בתקופה תובענית זה. אני בהחלט בכלל למקום אשר הוא הכי ראוי לכולם ברחבי העולם. ואחר באיזה אופן, אני בהחלט מתכוונת להראות לטכנאי בערך כמה הייתי אוהבת את הדירה.
מהם תיהיה הנורמה החדשה שלכם?