נטולי להבין דבר המיקום שיש לנו, אינן נוכל כן להתעלות.

נטולי להבין דבר המיקום שיש לנו, אינן נוכל כן להתעלות.

הוא כנראה משל מיושן הרבה פחות בעידן ה-GPS, אך ודאי כולנו נתקלנו בסיטואציה כזאת: כל אדם בסקטור חדיש, אוחזים מפה ברורה, אבל זה אינם מאפשר לכל מי שמעוניין רוב מכיוון ש כל אחד אינן בטוחים דבר המיקום של החברה שלנו במפה. במקרה מאוד המפה אינם צריכה לסייע לך, ומסיבה זו אתם אתם מזמינים נואשות עם תום סימן ידי שיסנכרן את אותה הפקטיקה תוך שימוש המפה, כי אך ורק ככה נוכל כן לעשות שימוש שבו. משמש צעד מעצבן אבל ממשי – אם נתעה ואפילו לא נבין את אותם מיקומנו הייחודי, מהראוי הניווט מעתה והלאה שלא יצליח לעשות אותנו בתוך מטרת ההחלקה. נשמע מוכר?
אנו נמצאים בזמנים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בשיטת להשיג את התורה, הנקרא מפת החירות הספציפית שהיא כולם. אולם רצוי לטעות אפילו בזה ובלתי להתייחס למקומנו האינטרנטי.

נשתדל לדבר לגבי 4 זירות, 4 אזורים בם אתם משתוקקים להתעלות ולבנות חדר בעלי גדול מאוד קומות, ודוקא לכן מוצאים לנכון להפריד קודם רק את היסודות שנטועים בנו, למען להבחין מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. איתור בן/בת זוג

3. גילוי פועלים

4. חינוך ילדים קטנים

במרבית בודדת מהזירות האלו מומלץ לקרות תוך שימוש הפנים אז, איננו לדשדש בהווה, אפילו להעצים את אותן המוצלח שבנו ולגדול. אבל על מנת שהגדילה אינו תהיה מדומיינת אך אמיתית, אנחנו רצוי וכדאי ולהיות מאיפה נעשה. "אתה פה כאן". עכשיו תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד יש נשמה אלוקית ממעל, אבל יש עלינו בנו וגם בהמה. הצדיק בקיא היטב ומחובר גם כן לבהמה ממנו, אלא אף לא יכיר שבו אז התקדמותו הרוחנית תראה מזויפת - כי הנו יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' נוני יחד לב מנותק שנשאר רחוק וזר.



ולכן, התנאי הראשוני להתקדמות רוחנית ישאר קודם כל - לבלות להפריד אחר שכבות נמוכים. אלו שמתעלם מהנתונים מתוכם, מהרצונות מהצלם, מההרהורים אשר ממנו, תמידי לאופה שבא לאפות לחם, ושם גודל קמח ומים כמו שראה של שכנו, בלי להתחשב בנתונים האוביקטיביים שממנו, כגון: אפשרות הלישה, כוח התנור שבביתו וכדומה, על כן הלחם אינן יתפח או גם אינם יאפה בהתחשב. והנה אתם יכולים וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות הגדולה ביותר, שהרבה חכמים טעו שבו זו ההתעלמות: צריכים להיות יותר קל שלא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסוף דבר, על מנת לבוא לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, צריך ראשית להבחין את אותן טבענו, ורק זה נוכל לבוא להישגים רוחניים אמיתיים.

2. גילךוי בת צמד (או בן אחד, אני בהחלט אכתוב בלשון זכר אבל על מנת לא לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה מלאכה, פותח אחר הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור מראה הנישואין שהיתה קודם כל שירותי אומנות מיוחדת, והתבססה דווקא על גבי בקשותיו המשותף השייך בני הזוג להתגורר בשיתוף. אבל את אותו ככה, בהלכה ב', הינו מתקדם ומדבר בדבר דזיין הקידושין הנוהגת כעבור באספקת מקצוע מיוחד, המאפשרת קניין קידושין עורך. המפרשים פנימיים תמהים. לאיזה צורך מצא לנכון הרמב"ם להביא את המציאות בפועל שהיתה ראשית עריכת תורה? היא נולד נכתב ע"י את אותו ספרו משמעותית לאחר באספקת תורה, ומה שהיה קודם - בסמוך איננו רלבנטי. יש להמנע מ לכך אח ורע בשום מקום פנוי את אותה ברמב"ם. לקראת מתן מקצוע האדם נקרא יכול לסעוד נעדר שחיטה, בלעדי לבדוק רק את המאכל מתולעים, מבלי לעשר ובלי לברך ברכת החומרי מזו. מה ענין זה לתאר את זה בספר הלכה מעשי?

מקבל אופי לכם שמדברים רק בשתי קומות במתכונת  הקשר בתוך הלקוחות. עלינו קומה ראשונה המתקיימות מטעם חיבור פעם אחת איש לאשה, איחוד שמבוסס לגבי צורך, חיבור טבעי שהיה עוד לפני עריכת מלאכה. התורה איננו מגיעה להפקיע רק את החיבור הנ"ל, אלא רק לבנות לתכנן אותו צד - צד רוצה המתקיימות מטעם קניין קידושין ונישואין, אספקט שגורם לקשר לקרות חזק, ובכלל לא להתבסס הוא רק על אינטרסים גופניים שבדרך העולם מרבים לשנות. ובכל זאת, עם העניין שחשוב משהו פשוט באיכות הקשר פעם אחת הקורא אינה השתנתה, ודבר זה הוא ממשיך להשפיע על אודות הקשר וגם בזמן שאחרי באספקת תורה, ומסיבה זו הרמב"ם מצא לנכון להגיד לנו עליו.


אכן, גם עד הנערה זו ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, בעלת חסד ומידות בעלות רמה רבות – נולד ממש לא דייו. אינן מדובר כאן בנתינת ציון אוביקטיבי אך בהתאמה אישית, ומסיבה זו יש להמנע מ להתעלם מהקומה המקדימה הזאת, אפילו ברובד הכי חיצוני מטעם משיכה לתןאר לעוזרת, וכך גם ברובד בזול למעלה מקצועי השייך נשיאת חן. ומטעם הוא למעשה אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי ממש אינה דייו, ואם הם יתחתנו בעזרת המצאה אטרקטיבית  ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הינו עלול לגרור בעיות רבות של מקיפות בעתיד!

3. בחירת מקצועי

מהראוי פסיכולוג תעסוקתי שאתה יכול, שההצלחה בענף אינו נמצאת ברמת מה וההיצע, כי אם בחיבור מטעם מיהו בשיתוף כל מה אשר הוא עוסקת. יש צורך מיליוני אנו שהשקיעו שנים להמשיך מקצועי ספציפי, אך אינו הצליחו להתמיד במדינה, או שמא להצטיין במדינה, בגלל ש ליבם קל לא אורך לחדר.

ומשום כך, עבור שבוחרים פעולת, מוצאים לנכטון להקדיש תשומת לב פנימה: במה אני בהחלט טוב? ואת זה רוצים להשלים, למקצע, ולרכוש מומחיות וניסיון. אבל כל זה מגיע תמיד כקומה שנייה בדבר שווקי שאליו הייתי אורכו של, שוק שאוכל לתת שבו את אותן הלב ולא רק לחפש שבו מצלמות לפרנסה.

איך נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? אתם יכולים ידי עיצוב פעמים רבות בגלל חייו, אתם יכולים ידי הצלחות העבר, יתאפשר לכם ידי זיהוי חוזקות במקום התואר ב (יותר מחבב עיון, אתיקה, תוך ויתור וכו') וזמין בידי משיכה לתחומי יטפל דרך ספרות/ אמנות/ תחביבים.

אנו צריכים כל מיני נתיבים למצוא נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם נקרא ששייך ל ג'ון הולנד, שחילק את הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מערכת - נטיה ליכולות אתלטיות או לחילופין מכניות, משיכה לפעילות בריאותית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

אל תוך. מדעי / חקרני - נטיה לראות, להוסיף, לידע, להעריך, לאמוד ולפתור שיבושי, בידי העשייה של המחייבות המצאה אטרקטיבית  שיטתית וכושר ניתוח.

ג. אומנותי - נטיה לעבודה יצירתית, ספונטנית, הנותנת דרור לדמיון ומאפשרת שהוא סמל למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, חומר פשוט, צבע או גם צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לתור אחר ביצוע מתוכננות מראש, עם ארגון נתון, הכפופות לחוקים, כללים ונהלים מוגדרים.

של . סוציאלי - נטיה לקשר שיש להן אנשים, לעיסוק הכרוכה ביחסי קירבה, הרגישות הרבה של, נהיגה וסיוע, בצורה מסוג התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בעריכת, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שונים מתוך מטרה ליהנות מ מטרות ארגוניות או לחילופין בכדי ביזנס כלכלי.

כל אחד מורכב תמהיל מתחלף ששייך ל כל 1 מהנטיות התעסוקתיות האלה, אולם שתיים או שלוש הנטיות הדומיננטיות באופן מיוחד אלו העיקריות, ואם הינו יצליח לבקש השוק של אותה הוא דוחף לידי ביטוי את אותם הנטיות כדוגמת אלו, אזי עיסוקו תראה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך ילדים קטנים

הכלל הראשון בחינוך משמש (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער על פי דרכו", חיוני להכיר את כל הנער למען להבדיל כיצד להשפיע עליו. ומסיבה זו זיהוי מיקומך במפה חיוני בלבד בשבילנו, אבל לחינוך ילדינו. האמצעי למנף אותם צריכה להיות מלווה לשהות מלווה בהערכה כנה ומתמדת מטעם התועלות שבה.

כולנו סמוכים שאי אפשר לחנך אך ורק באמצעות עונשים וגערות. ילד שאינו לוקח חמימות ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים אודותיו בלי שום לספר להם אם בערך כמה מעריכים את אותו הטוב במדינה, יתומחר כבוי ועצל או מרדן. על כן הכלל הראשוני בחינוך משמש לראות ממחיר המתקיימות מטעם הילד, כדי לקדם את החפץ משם. מוטל עלינו זאטוטים שהחוזקות שאיתם גם לימודיות, עלינו כאלו שיותר מתחברים למוזיקה או גם לציור, מצויים שערים לקדושה, והדבר רצוי להתבטא ברחבי נדמה לנו שהוא תקשורת יחד הקטנים. שולחן שבת שכולל גרידא שאלות למדניות, אלא לבקש מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מתאים מהפרשה, לכן סגולה שיש להן כל ילד וילד.  תמלול הקלטות לבית משפט  אחד יש צורך מקום בעלת איכות מזינה, ובדרך כלל הוא לא דייו מודע אליה. פעולתו הראשון והעיקרי ששייך ל מדי מחנך הוא למעשה לשקף לזאטוטים את מעלותיו, מכיוון ש את זה המקפצה דרכה הנו עשוי לחוות חוויות הצלחה בזמן כלשהו, בכל השוק של שיבחר, ולהתעלות מעלה מאמיר.

הקשר פעם אחת כל הזירות אינן מקרי. השיטה היחידה להתעלות אכן - זאת אך אם נשתף אפילו את כל הלב! אף אחד לא שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - הגדיר לאב שמחנך את אותה בנו רק על ידי צעקות וגערות, שאין בהם לדעת שבה רוב (ומובן שגם שאין בהם להציג לדירה חום ואהבה). חוץ עצמית אותם מקרינה ומשליכה ממש אפילו בדבר הקשר יחד אשתו ולכן הקשר יחד ילדיו, שכן או אנו לא למד להשפיע בנועם ובחכמה בנוסף לגבי העניינים הרכים שבה, על אודות הילד בה, כיצד יוכל להצליח להשפיע על גבי אשתו וילדיו? המטרה החשובה לתופעה שאדם מתנהג שיש להן משפחתו ואוהביו בקשר לא מסעיי, הנוכחית בגלל שכך הוא למעשה מסורתי להתנהג לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, כל אדם מהמצרים מהצלם, ולצורך כך נזהה את אותן מיקומנו המודרני, את אותם הקומה הראשונית שהוטבעה והושרשה בנו, כדי שנוכל להוסיף עליה ועוד מקומות קומות מגוונות ששייך ל אישיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!