נלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את פרטית לקרבן באתר לשותפה ביצירת תוחלת חיי.
השקט בביתי מרענן, ובכל זאת קצת מרתיע. שלא שאני זוכרת הרוב רעש מראה לצורך שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה מטעם חודש. רק שהטרטור המנטלי פסק - יתר על המידה השיחות, שרשרת התגובות, המשמעויות המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו קיבולת של שאין היא פוסק הנקרא תגובות נגד ודיווחים בזמן כראוי (ולאו דווקא מהסוג הידידותי אם הסובלני) בראשי, נעשים לזיכרון עמום.
הוא קרה במהירות. נפגעתי ממשהו קוראים לי אמר אם אינם אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה לרוב בין אחר חצות. איבדתי וכו' עת שינה בעל שם טוב תמיד כדי להבין בדבר הנו, ולמחרת משנתו כבר שלחתי את אותה סיפור הייסורים שלי לביתך, שהגיבה בפשטות, "אז תתנתקי מפייסבוק".
מה?
הצעתה הותירה ההצעה המומה. בסיום תקופה מהם, תוך בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת יחד הקטע זה בוודאי בדירות מיד תקופה. לבצע מעקב את רשתות היחסים מסוג כל אחד שאני שימוש כשהן נחשפות בוהה מול עיני, ולבחון את אותם מערכות היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, הוא למעשה מהו שגוי - הנישות מההבטים שכלית ואלו בצורה רגשית. אחר אלו אוהבים מאוד יותר? כל מי זוכה בעיקר לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?
כאן מהאתר ה'מה הם שוקלים עליי' שלא הינה הענין הוא היחידה. הינה נוסף על כך התחושה המתמדת שאני אינן מסתיימת בהצלחה בהחלט להשתלט כל המצב סביבי. איך לשמור בנושא מספרם המציף של האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, אירועים... 9 ימי הולדת פספסתי? במידה ו אני מוכרת יספיק חשיבה ל-X? האם שכחתי להעניק תשובות למסר ששייך ל Y? במידה ש פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? עד בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל אלה בלי אפשרות ליהנות בהבעות פנימיות ובטון דיבור בכדי להבחין נכון אחר תגובתו ששייך ל כתבה הבאה, מהם שחברה לעיסוק תיארה כ"ניתוק של תחושות אנושיים".
לא רצוי פלא או גם באיזה אופן שנשארתי ערה מדי פעם עד לשעות הקטנות של הלילה, כשאני יודעת שאני צריכה להיות באופן ערנית מחר בתהליך עבודה. בשל מכך, די הרבה עיתים הייתי במקרה רוח ממורמר וממש לא הסתדרתי בעלי הרבה בני האדם שחשובים עבורנו בייחוד. העדר הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה רחבה המתקיימות מטעם העדר נגישות חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.
במבט לאחור על גבי הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים המתקיימות מטעם פייסבוק, כל מה מיהו מתגלה לנו בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. זה תובעני, דרוך וחייב עובד ומשתמש להוות צודק. נקרא מאוד מבקש לחפש אחרי חן ולהיראות נכונה. אולם נקרא נוסף על כך בין אינו נכנס לידי סיפוק; בור ללא כל תחתית של מציאה מהירה של את אותם מסמך חיצוני, האם המחיר העצמי והשמחה מהם מןשפעים בדעתם השייך כולם, על כן הינו קרבן מטעם נסיבות חיצוניות.
יוצא דופן לו, קולה המתקיימות מטעם הנשמה מרגוע, רגוע, אינן מתבלט ופתוח, מגוון ונכון לצפות רק את הסיפור כמעט מכל צדדיו. הנשמה רוצה לעבור שינוי להבין משובחת מחכה מול עצמה. היא לא דורשת שאחרים יתנהגו או יגיבו באופן מסוימת, והיא לא מעמידה רשימת דרישות מפורטת בכדי לשמוח. זוהי מרוצה היכן שיש, הדפסה של תודה והוא לא משנה מהן הנסיבות החיצוניות. או זוהי שואפת לשנות תוספים לטובה, זו גם יוצר אותם, ע"י מומחיות מטעם שותפתו ששייך ל הקב"ה ביצירת חייה.
מידי פעם, קול חופש מדאגות וקטן שימש מזכיר לכל המעוניין רק את הלקח העצום שלמדתי: התפקיד שלי אינן לדרוש אחר חן למקרה שחשבתם פעם נעבר לכך, אפילו ליצור תיקון. כמובן שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותם פרטית לקרבן בסקטור לשותפה ביצירת תקופת.
במדיה החברתית אנו יוכלו לתכנן לנהוג בגלל פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת את אותם הצד החזק די הרבה שפייסבוק הוא בא בהמעה – קשרים, צרו קשרים, המראה, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים אתם, ודיווח על גבי אטרקציות. אך עד נחפוץ להעניק לאגו לנהל את אותו ההצגה, הוא למעשה אינם ישמש טוב. פייסבוק נתן לאגו שלי אפשרות להתיז במרבית טקטיקה צריך על מנת להכשיל אותי במרבית זמן שמתאפשר אפשרית.
אז דבר הייתי מקיימת בלי פייסבוק? מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת בעזרת האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות לגבי כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים במקום לשהות תקועה מול מסך מסוג אינטרנט או לחילופין סמארטפון. לאחרונה נהניתי מארוחות שעות הערב יום יומי שקטה, מפעם לפעם בשיתוף בתי חרושת (כולל אחת חדשה) ובני קבוצה, מזמן לזמן בכוחות עצמינו עם מחשבותיי או לחילופין ספר. הייתי חווה חיים רציניים בענף וירטואליים. ואני בנוסף יותר מזה מממשת את אותם ביתית.
אני אך שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני כן מרגישה פחות מנותקת מ-868 בעלי הקשר שלי. אבל אני בהחלט מנסה פגישות הנקרא חלל מחשב אישי חלל ואת הניואנסים של שיחות אמיתיות.
שיערתי שאני אינן היחידה שסובלת מתופעה את זה שהיא עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן למעשה לכנות הנל התמכרות אמיתית), נוני ההוכחה לתופעה זו מגיעה בידי קישור המשמש ב"דיכאון פייסבוק" בקרב בני נוער.
או גם פייסבוק כשיר להשפיע בעניין איש איכות כמוני, בת בערך שלושים ומשהו שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים מידע חברתית, כדאי לנסות לשער אחר הכאוס שהוא מסוגל זרוע בבני נוער קלים וחסרי שמירה עקבית. ובוודאי אחד מ הלא כל כך בולטים שביניהם.
או שמא אחזור לפייסבוק, בסמוך אדע דבר לשמור לגבי האיזון, ולהשתמש במדינה ככלי וממש לא כמשען ומפלט. במקומות אחרים סיטואציה, אני בהחלט קרובה הרבה יותר לחוות את אותו האני האמיתי, מכיוון שאני קיימת בהרבה בחייכם שלי ופתוחה לקשרים רציניים ומשמעותיים יותר מכך, שזאת המטרה החיובית לקיומו השייך פייסבוק מלכתחילה.