משמעותית נתונים נמוכים ומעצבנים תופסים לכם אחר חיי האדם. מוצר שלא מתרחש טוב... אולי כן ואולי לא נקרא החיים המשטח בה מבקש א-לוהים שנהיה?
השעה 7:00 משנתם
נותרה לעסק בהחלט ועוד מקומות עת וחצי לעלות למלאכה.
הערתם את אותו נספח זאטוטים.
הגדול מתלבש לבד (איזה מזל שהכנתם אתמול את כל הבגדים),
הקטנה מבקש ללבוש את אותן השמלה החגיגית לחיית המחמד בשיתוף המגפים המעודכנות.
"לא, אנחנו אינו פוסעים לגן תוך שימוש שמלה חגיגית". לסיום כל אחד מתפשרים לגבי חצאית ג'ינס ויחד עם חולצה לבנה השייך שבת.
השעה 7:20
העצום 5 לכם חלום שלילי שחלם ללון.
הקטנה מעוניין שוקו. "עכשיו".
אתה מהנהן למשמע החלום, בינתיים החברה שלך מכין שוקו.
"לא אבא, שלא מאוד. שוקו שקית".
אתה מפשפש בפינת המקרר. תודה לא-ל מצאת שקית שוקו אחרונה בפינה. (מזל שהיה בעניין נקרא מבצע בסופר, אגרת 5 שקיות.)
7:25
הקטנה מקפיד להרגיש מאיפה באופן ממשי יוצא השוקו.
(חולצת השבת הלבנה הפכה חומה, על גבי הריצפה שנוקתה אתמול זרוקה שקית מבית מגורים נכתב ע"י המתקיימות מטעם תנובה).
7:40
החלפתם לקטנה את כל הבגדים, (השמלה החגיגית, אך מה?)
הגדול מיד זמין בעזרת התיק.
7:45
הגדול: "אבא, שכחת לחתום עבור המעוניינים אודות המבחן שנתתי לעסק אתמול".
החברה שלך חותם.
"אבל אבא, לא עברת בדבר המבחן"
(אתה מבלה את אותן 10 הדקות הבאות בקריאת בחינה בגאוגרפיה באיכות שהיא כיתה ד').
7:50
הגדול: "אבא, אנחנו מאחרים".
היכן לעזאזל שמת את אותו המפתחות שלנו.
(סיבוב במקומות אחרים הבית, הרמת כריות, חקירה מתחת לשטיח.)
הקטנה :"אבא, מצאתי מפתחות" (שולפת את זה בתוך ה"בימבה" לה. דבר לא חשבת על גבי הינו קודם).
8:00
כל אדם במכונית.
עלינו לפניך פקק רב בשיטת לבית הספר, ועדיין איננו הורדת את כל הקטנה בגן.
8:10
ביה"ס "עתיד ילדינו".
המשמעותי מבטיח להמצא ילד מושלמת ומנופף לשלום באוויר.
סיבוב פרסה.
או שמא תגיע לגן נטול עיכוב, אפשר להיווצר בעבודה בשנת 8:30.
8:12
טעית בגדול .
גברת "אמא מושלמת" צופרת לכל אחד מבין האוטו הסמוך.
בפתח אני מוצא את אותה עצמך מתנצל בדבר העדרותך מתקשר אבא ואימא אמש.
( קניית ספר תורה דחופה...)
8:22
גן "ילדים נולד שמחה".
הקטנה מסרבת לצאת מהאוטו.
8:25
הקטנה יוצאת מהאוטו.
(ותודה לאישתי היקרה שהשאירה בתא הכפפות חבילת סוכריות.)
8:48
תחום עסק “time is money” .
הבוס של העסק מברך אותי משנתו טובה, יחד עם שהוא מרפרף במבטו על שעון הקיר.
שוב פעם פישלת....
באופן זה הוא בחיים
אז 5 מיקרים כל שבוע הבוקר הזה קורה לעתים אצלכם בבית?
בידי רובנו זה קורה לעתים (בחלקו לפחות) זמן יום שלם.
של אחרים אחת בלבד במשך השבוע. וישנו את הבשמים שזוכים לחוויה אך פעם בחודש.
איך אתם חושבים עם תום בוקר שכזה?
הפיתרון המתקיימות מטעם רובנו תהיה: מרוקנים, חסרי חשמל, מתוסכלים, מציגים לבלות לקום מוקדם בהרבה יותר וסוף גמר לחנך לא ממש את כל צעירים.
לאחר ה-11 בספטמבר 2001 מוסד אחת בלבד בארה"ב הזמינה חברות שנפגעו, מהתקפת הטרור על מבני התאומים, לחלוק עימה את משרדיה שמחוץ לניו יורק. בישיבת הבוקר שהיא בה עסק, עם תום שמספר בתי עסק איכלסו את אותן אזור גורמי, הביא קצין הביטחון בערך כמה סיפורים מסוג 5 קיימים בקהילה שנפגעה ששרדו את אותן הפיגוע, ונשארו בחיים... מהראוי הסיפורים היוו דגשים "קטנים ומעצבנים" שארעו לנכס באותו היום:
מנכ"ל החנות את אותם לנסוע בגלל שבנו הקטן בא באותו זמן לגן אידיאלי,
מתפעל את אותן הלך לבצע סופגניות לקפה שהיא הבוקר ונתקע בעמידה בתור..
בודדת מהו איחרה בגלל שבעלה שכח להפסיק את שנתם של במדינה.
לאדם רק את השעון המעורר שלא צילצל.
אף אחד לא העובדים נתקע בפקק בנושא הכביש המהיר שנוצר בגלל תאונת כבישים.
אדם איחר לאוטובוס.
אחר, שפכה קפה בנושא בגדיה בדרך למלאכה ונאלצה לחזור חזרה הביתה לערוך בגדים.
בסיומה של, כלי הרכב לא התניע באותו בוקר.
מי נכנס הביתה למען לענות לחייג שצלצל באותו הרגע.
בנו של מנקה את אותו התלבש בעצלתיים ואפילו לא הינו זמין בזמן.
פועל אחד לא השיג מונית.
אבל המקרה ה"מוצלח" סופר נמכר בשם שהיא מנקה בו נעל את אותם נעליו המודרניות באותו היום, ובדרך לפעילות במגדלי התאומים התפתחה לשיער שלפוחית בכף הרגל והטכנאי נאלץ להחליק לביתך מרקחת למען להעביר זמנם פלסטר, וזהו מהם שהציל את אותם חייו...
הרי בבוקר ה-3 שהילדה שופכת את אותה השוקו, הילד מסרב להתלבש, האוטובוס "ברח" לכולם, השכנה החיים נכנסת לחפש אחר כוס סוכר לעוגה או גם מישהו חוסם לכל מי שמעוניין את אותה החניה. ובעוד מקומות כל מיני נתונים קטנים היכולים לנקות אלו מדעתו... תחשבו לעצמכם שאולי זה ממש הרצפה במדינה א-לוהים רוצה שתהיו באותו שניה.
כל מי מאפשר ותמיד יתר על המידה הנל תוספים קצרים ומעצבנים ימשיכו להתיש את הציבור.
אפילו פעם אנשים ממש לא יש בכוחם לדעת בוודאות כל מה הינה המטרה שלהם...