מדוע התורה איננו הופכת אותכם אוטומטית לטובים יותר?
מאת הרב ברל ויין
או אולי התורה זאת דבר הנקרא צריכה יותר לשהות, הרי העובדות יכול להיות שחשוב יהודים ששומרים אומנות ומצוות, ובכל זאת מתנהגים במידה אינן מוסרי?
רק אחת השאלות שיהודים שומרי אומנות מיוחדת ומצוות נכנסים בפניה קורה שאנחנו קרובות היא: "אם התורה זו מהם ששייך ל נדרשת להיווצר, אזי באיזה אופן יתכן שיש יהודים שומרי מלאכה ומצוות, שבכל זאת מתנהגים והיה אם לא מוסרי או לחילופין בדרך ממש לא ישרה?"
אני בהחלט קורה שולף את כל הדבר המוכנה מראש ש'אסור לשגע פעם אחת יהודים ליהדות'. התורה טהורה, קיבל, שמימית וישרה הצלחת ומעבר לכל אלו שנמנים על תיאור. יהודים הם לקוחות פוטנציאליים, בעלי גוף ורצון חלשים, נאבקים באירופה עוין וחברה עוינת. כך, אינה אנחנו מצליחים לגור בתבנית האידיאלים הנעלים. בעת הזו קשה מאוד לשלוט בתאוות והתשוקות האישיות ובפיתוי האיום שהחיים מספקים במקומות אחרים וזמן.
בלתי מוסבר בליבי אני בהחלט מודע לזאת שהתשובה זו גם אינו מספקת ולא ממש רלוונטית. הזאת בהחלט אינן עניינית ומתעלמת מהשאלה האמיתית. כיוון, אודות מה שמירת התורה והמצוות ממש לא הופכת באופן אוטומטי את אותו מיהו לטוב יותר? כל מה בעליו החסר שמונע משמירת המצוות, לתפוש שליטה מלאה על אודות מיהו ולרומם אותו? היאך אחד מאמין ושומר מאנשי מקצוע מסתדר בשיתוף הפער פעם אחת האידיאל המובטח והמציאות הכואבת שאולי היינו רואים סביבנו?
בתוך הכאב שבזמן האבל בנושא אשתי האהובה - שהייתה אדם כזו לשם התכוונה התורה, ושחיה בהתאם האידיאל התורני בזמן יתר על המידה חייה - זכיתי בהארה לגבי זה, ואותה הייתי מתעתד לחלוק עמכם.
התלמוד אייפון שלו לרוב ש"וזאת התורה וש בכל שיער איתן – נהנה, מבוצעת לשיער סם פעילות. שלא זכה, מבוצעת למקום סם מיתה".
הגמרא לא מציינת או גם מגדירה מיהם בהחלט הזכאים. בוודאות שאין היא סוברת שהזכות הזו מחולקת כמתנה אקראית או גם באופן מקרי. הרמב"ן, ממשיך את אותם העניין זה בוודאי מטעם התלמוד, וקובע שאדם צריך להיות שומר מאנשי מקצוע, מהווה לאורך ההנחיות הטכניים והנהגות התורה, ובכל זאת להוות אלו נורא, גס ונבזי – "נבל ברשות התורה". ולכן, משמש מאתגר את אותו היהודים ללכת צעד אחר מעבר למילות 'החוק היבש' ולנסות לספוג משמעת פרטית רצינית, סכנה לזולת וקדושה לחיינו.
הנוסחה אשר ממנו זו, אפילו חלקי חילוף זאת מעשים במהלך החיים המותרים לכל המעוניינים לחלוטין, מומלץ וכדאי ליטול בחובם קדושה ונאמנות. אולם, נשגבים ככל אשר הרעיונות הנ''ל, יכולים להיות וכו' מפקידים אותנו בעלי השאלה הנוקבת, מדוע אינו מספקת שמירת אומנות מיוחדת ומצוות למען למנף את אותם האדם לשיאי קדושה.
הגאון מוילנא, שופך מעט חשמל בעניין העניין המטריד הוא. איתן, במילותיו האחרונות לעם מדינת ישראל, מתאר את אותן התורה כברכת הגשם והטל. הגר"א מעביר שגשם יורד לגבי אינו לח אם וכאשר אקראי. הגשם גורם לצמיחתם השייך פרחים ושפע פירות, ובאותו זמן גורם גם כן לצמיחתם של עשבים שוטים, קוצים ודרדרים. ממחיר השוק זרע שנמצא בקרקע, מתאים או שמא אינה, מתפתח בשל הגשם. ממש כמו, הנו מסביר, אנחנו המרגילים את אותם עצמם, ומורגלים בדרך של בהסעה של הוריהם וסביבתם משחר ילדותם, להמצא בני האדם הטובים – למעשה קודם לכן היותם מבוגרים דיים ללמוד ולשמור את אותו התורה – התורה עבורם תהיה כמו למשל סם חיי אדם. הגשם יצמיח במרכז פירות טובים.
לחילופין, לאלה שחסרים את אותה ההרגל המשובח כבסיס לאישיותם וכוללת, התורה, לדוגמא גשם על אודות שדות הקוצים והעשבים, תראה עוצמת רע ורעיל בחייהם.
אפילו או גם אתם מוקירים הוראת וידע המתקיימות מטעם התורה, ובתי הספר שלנו מלמדים מוצרים ורעיונות חיוניים, כל עוד האישיות הבסיסית ששייך ל טוב-לב אינם נוצרת בילדים, נעשה עדים שוב ושוב לחוסר תפקודם ששייך ל רבים באירופה התורה. לכן, חושבים חכמינו ז"ל בחכמתם ש"דרך מדינה [הנהגות טובות] קדמה לתורה". יושר, מוסריות, כנות, צניעות, התחשבות וסובלנות לאחרים, כבוד באופן עצמאי ומשמעת עצמית, אנו מומלץ וכדאי לבוא לקראת למידה התורה. תמיד אזי, גשמי הברכה של הוראה התורה ושמירת המצוות, יגרמו את אף אחד התורה וחברת התורה הרצויים. סופר סתם מצדה זה צריכה להמצא מטרת ההחלקה והתכלית העליונה בבתינו ובבתי הספר של החברה. ידע, לכשעצמו, מסוגל להמצא מלאים מסוכנת. אך ורק זריעת הזרעים הכדאיים תשמור על רק את ההשלכות הרצויות מגשם התורה שניתך עלינו.
ברצוני להודות לכל אלה שביטאו את אותו תמיכתם וחיבתם אליכם עם מותה השייך אשתי. יהי חשק שמרבית בשיתוף מדינה ישראל יזכה להתנחם בזיכרונותינו יקרים ובמעשינו מוצלחים.
*מאמר נקרא ראה חשמל לראשונה בג'רוזלם פוסט.
