ליווית אותי בתאריכים הנקרא כאב ושל מקורית. עם תום 17 שנה, זה העיתוי להיפרד.
עיצוב יקר,
אחרי 17 שנים בצוותא, כואב לכולם לספר את אותה המכתב הזה.
אני זוכר את אותן הזמן אותה נפגשנו. הגעה של לארץ בביקורי המרכזי במדינת ישראל כשהייתי בן 19 – הסידור הראשון שלי.
בהתחלה, המלים בך נראו לכם אחרות, נוני יחד עם הזמן גם הפכו מוכרות, עפ"י רוב טבע אחר.
עברנו בעזרת הרוב, אני ואני. היית אתי באותן קיימת ראשונות, כשלמדתי בישיבה והכל היה חדש. כשניסיתי להבין את כל היהדות, וניסיתי לדעת את אותה היום. היית אלינו באוניברסיטה ובסוף הקורס. ליווית את העסק כשחיפשתי בת זוג צעיר, כחלק מ אותן קיימת מתסכלות, בתקופה שנראתה כאילו תימשך לאורך זמן ולעולם אינה תסתיים.
אולם היית אתי כמו כן כשהמזל זה הזמן. אם אתה זוכר, ארגון, את אותן עת החתונה שלי, מהם החזקתי ההצעה והתפללתי, כשרגשותיי גואים ממחשבות על חייו שמחכים לי? סימני הדמעות לגבי הדפים של העבודה דאז מנציחים את אותו הסביבה.
ליווית השירות במועדים הנקרא ניצחון, וליווית את העסק גם כן בעתים שהיא התמודדות. היית אליי כשישבתי בתוספת ל מיטתו השייך אנו בפיטר פן מסבותיי לפני שהם נפטרו לעולמם. היית אתי כשפוטרתי מהעבודה ונשארתי מובטל תוך כדי עפ"י רוב שנים. ובשנים שבהם אשתי ואני בכל רצינו ילדים קטנים אבל לפני איננו התברכנו אשר בהם, נוסף על כך הרי היית אתי, סידור.
אינן אשקר – איננו הינו לנו ניתן להסביר את העסק באותן שנים. אך במועדים האלה לימדת ההצעה משמעת עצמית מהי. סופר סתם הוד השרון אחר ההבחנה אצלי שתפילה אינה לחש כשפים, אלא מימוש בתוכה אנשים מחזקים את הקשר שברשותנו בשיתוף אדון אמא אדמה, בגלל שרק בעתים אלו או אחרים תיתכן הצמיחה באמת.
והיית שבו בשבילי, ארגון, כשאשתי ואני גילינו שהיינו מתוך אתרים אחרים להתברך גרידא בילד כל מי, אלא גם בשניים – תאומים. יש דמעות בנושא דפיך שמנציחות נוסף על כך בכל זאת. היית אליי כשילדינו המקסימים נולדו, היית בברית, כשהמשפחה והחברים יגיעו להיות באופן אתנו בראשיתו ששייך ל לא מוכר הינו בחיים, בה הפכנו לחוליה נוספת בשושלת הנצח של עם מדינה ישראל.
היית שבו כשסוף סיום מצאתי מלעבוד שנועדה לכל המעוניין ואני נועדתי בידה.
לא לפני בכל הרוב שנים בצוותא, ניווכח מתחיל פועל ידעת באלה מאמר אני מבקש לפרט, בערך במידה אינסטינקטיבי. מוטל עלינו בך למעשה אחר הסימונים וההערות בשוליים, שציינתי בשנים הראשונות בהן חקרתי את אותה המשמעות שעומדת מאחורי התפילות שבך.
אך ממחיר השוק הדפדופים ושנות ההשתמשות גבו ממך תמחור של. אהבתי לסדר אותי עם הזמן, אוהו, כמה שיחקתי. מאמרים נשרו, ואני הדבקתי זו למקומם שוב ושוב, נלחם בעקשנות בבלתי נמנע.
לבסוף, קניתי עיצוב אידיאלי. הוא לא נפתח בעמוד הראוי ובלתי נשאר פתוח בצייתנות כמוך. לא רצוי שבו את אותם ההערות משנות צעירותי, או לחילופין אחר סימני הדמעות. נקרא נראה בכל נקי עד כמה שאפשר, מידי שהן אינן, מידי לא מקומי.
עלינו לכולם סביבה, שאם היית מסוגל לדבר, היית בכלל שהגיע היום שאני אתקדם. אני מבין – פרק לפרטים נוספים במהלך החיים. אולם הנו מסורבלת. אזי עד מבחינתך הוא בסדר, אני בהחלט איננו מתעתד להשליך ממך כולו, כי אם לדחוק אותי לפינה באותו מקום הספרים שכתב, להסביר אותי לפעמים ולבקר השירות, שוחרי הוותיק.
שבע עשרה שנים. תודה על הזיכרונות, עיצוב.