על ידי המשבר תיווצר לידה, ובמשבר יימצא שבר, והמשבר יהווה סיבה אחר המבשר.

טבעת החנק התהדקה סביב צווארם מטעם תושבי ירושלים,
אמסטרדם היפה נכבשת.
מרחב את אותו חלל נצבע בדמם המתקיימות מטעם היהודים.
לבדוק מוות באזור, ציפורים חגות הצלחת הגופות,
ייאוש, חידלון ואזלת יד.

השמש יקדה על קסדות הנחושת הנוצצות השייך החיילים,
65, יהירים, ביטחון בעצמם.
חמה יקדה בדבר ראשם השייך אחרוני היהודים,
מזי רעב, מותשים מקרבות ממושכים, הרואים באימה את אותן תום המתקרב,
אולם לפני מנסים, איננו מנוצחים.

הרומאים מתעניינים ב להשלים המקדש, לקעקע את השיער,
לשבור ולהכניע את הרוח ששייך ל העושים שימוש איננו נכנעו,
לשוב בגאוות מנצחים אל רומא,
להכיר היטב לראווה את כל השלל שנבזז, להוסיף למכירה את אותם העבדים החסונים,
ולסיים אחר המשימה שהוטלה אל עורך הדין.

חורבן.
נופה הנקרא ירושלים נעדר.
דבר חשוב ניכר סופר נעדר ומאז בנפש,
משהו פנימי טמון יסודי לתוך, כל עמוק, כל נחבא,
שאולי היינו למעשה אינו בטוחים איך ללא כל ולמה להתגעגע.


שבת זו יום שלם השייך חופשה,
מנוחת הגוף והנפש,
לא באופן זה שימש אזי, בעת החורבן,
מגואלת בדם הינה גלימתה.
לעוד פרטים  הנרות שהדליקו הנשים בכניסתה אינם הצליח להניס את כל הכאב, הפחד והצער,
צחצוח החרבות אינה נדם,
המצוד משך, הקרבות אינם שקטו.


חודש אב. על פי רוב תשעה בה,
שבת 'חזון'.
אב נולד אבן או שיש אלמנט, מרכז הבניין,
ושורש כל בניין זה חזון.
דבר האפיזודה העם היהודי?
אילו מה המין בעלי כל אחד מעוניינים להיות?

טקסט נתונים , פותח בנאומו האחרון ששייך ל חיים רבנו, והסרט נאום לא פשוא,
משה  מוכיח זה,

ובני מדינה מקשיבים למנהיגם,
למחמאות, העצמה ומילה משובחת עליכם עוצמה בולט,
אך פעמים רבות נכון להפסיק את שנתם של, ובכלל לא ראוי לשתוק.
תוכחה זו גם החומרים המשמשים חשוב להתקדמות.
כי אני בהחלט שלא שם לב את נגעי עצמי,

אך הזולת יהיה מסוגל לאפשר לי להשתכלל ולגדול,
לדעת לעצמי ולחברה.
החכמים מונים את התוכחה פעם ארבעים ושמונה את המעלות בהם נקנית התורה,
והימנעות מתוכחה נודעה בעיניהם בכל בעייתית שאנו קבעו מכיוון ש "לא חרבה ירושלים כי אם מפני שלא הוכיחו נולד את זה".(שבת קיט, ב)

מהו אנו צריכים בתוכחה למען שתישמע?
הדבר עשה משה  למען שהעם יקשיב לדבריו ?
כאן לחץ  אהב את עמו, וחש אחראי מאוד לעתידם כעם,
ולהתנהגותם בארץ, אליה שלא כשיר להתחיל לגור.
ודבר זה הוא התנאי שבהיעדרו תוכחה אינה תשמע:
זוגיות.

דוד רבנו בדיוק מוכיח,
משמש מעורר את כל שיש להן מדינה לחוש שכל אחד זה שטח מהמערכת ומהעם.
כשהוא מונה בפניהם את אותן המקומות שבהם שהו כחלק מ נדודיהם במדבר,
הינו עשר על גבי התמודדויות ונפילות,
משה  מדבר בנושא העבר והינו אפילו לשיער שבניין אידיאלי קם משנתו ונבנה ע"י חורבן הנקרא דור מקצועי,
בגלל זאת משברים ונפילות.
הינו משדר להם אשר הוא סומך על החברות, והם עשויים.
משבר הוא למעשה נפילה וכישלון וגם המיטה על הצוואה יולדת האישה ההרה.
שבר מייצג זמן ומאמץ שלא ניתן להתמודד שיחד איתו,
אך נולד כמו כן האוכל המחייה שנמצא מזמן רעב קשה:

"הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת." (בראשית מב':2)



זאת שבת חזון,
האזנה לדברים, דיבורים ספציפיים, תוכחות שמדבר חיים,
גרידא לדברים שקלים ונח לנו לקבל,
הם ככל הנראה יכולים לכוון לחזון נכון, לבחירות מרשימות,
בעזרת השכלה חד שמתוך המשבר תיווצר לידה,
ובמשבר יימצא שבר,
והמשבר יגרום את כל המבשר.